רוזנשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

1.בפניי בקשת חייבים, בני זוג, למתן הפטר כנגד תשלום סכום כסף לקופת הכינוס.

2.שני החייבים מצויים בהליכי פש"ר מאז שנת 2001. בחודש אוגוסט 2002 מונתה להם נאמנת, היא עו"ד אלינור צ'רנומורסקי (להלן: "הנאמנת"). החייבים משלמים לקופת הכינוס תשלום חודשי בסך של 2,500 ₪ (1,250 ₪ לכל אחד מהם).

החייב הוא יליד שנת 1953 והחייבת ילידת שנת 1956.

3.נגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב בסכום כולל של 5,499,157 ₪. נגד החייבת הוגשו 10 תביעות חוב בסכום כולל של 3,810,455 ₪. למרבה הצער, תביעות החוב טרם נבדקו עד עצם היום הזה על ידי הנאמנת.

4.החייבים מציעים, כתנאי למתן ההפטר, לשלם לקופת הכינוס סכום כולל של 230,000 ₪. מתוך סכום זה סך של 164,000 ₪ ישולם עבור החייב וסך של 66,000 ₪ ישולם עבור החייבת.

5.יצויין כי בקופת הכינוס מצוי כיום סך של כ- 220,000 ₪ ואילו אצל הנאמנת מצוי סך של כ- 63,000 ₪.

6.לדיון בבקשה התייצבו שלושה נושים. הנאמנת לא התיצבה לדיון. הנאמנת גם לא הגישה תסקיר לקראת הדיון וגם לא בדקה עד עצם היום הזה את תביעות החוב של הנושים, שטרם הוכרעו.

7.הנושים הפנו את עיקר טענותיהם כלפי אופן התנהלותה של הנאמנת, שלטענתם לא מילאה את תפקידה כנדרש במשך השנים. לטענתה של הנושה לאה שפיץ, הוגשה בשנת 2008 בקשה להעברת הנאמנת מתפקידה, אלא שבקשה זו טרם נדונה. באשר לחייבים, נטען כי הם לא שילמו את התשלומים החודשיים כסדרם, ופניות של הנושים בענין זה אל הכנ"ר והנאמנת לא זכו לכל מענה. כמו כן נטען כי החייבים לא הגישו דו"חות חודשיים, וכאשר הגישו דו"חות, הם לא לוו באסמכתאות.

8.על פי תסקיר הכנ"ר, הסתבכותם של החייבים נבעה בשל קריסת חברה לשיווק מוצרי מזון. כמו כן, לפי התסקיר החייבים משלמים את התשלום החודשי כסדרו.

9.הכנ"ר תמך במתן הפטר לחייבים, שכן אין לחייבים נכסים כלשהם הניתנים למימוש והחייבים שיתפו פעולה עם הכנ"ר. הכנ"ר גם תמך בבקשת הנושים להעביר את הנאמנת מתפקידה בשל מחדליה בטיפול בתיק.

10.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לחייבים הפטר מותנה כמבוקש על ידם. טעמו של דבר הוא שהחייבים נמצאים בהליך פש"ר תקופה ממושכת של כתשע שנים. שניהם בגיל מבוגר יחסית, כך שלא צפוי שינוי לטובה ביכולת השתכרותם. לא נותרו ברשותם נכסים שניתן עדיין לממש. אין כל אינדיקציה לכך שהחובות נוצרו בחוסר תום לב. ככל שהחייבים פיגרו בתשלומים במסגרת ההליך (ובתסקיר הכנ"ר אין כל ממצא כזה), אזיי פגם זה ניתן לריפוי בנקל שכן החייבים מציעים במסגרת ההפטר להוסיף לקופת הכינוס סכום כסף משמעותי של 230,000 ₪, המשול ל- 92 תשלומים חודשיים.

11.אינני סבור כי יש לזקוף לחובתם של החייבים את מחדליה של הנאמנת, שעיקרם העובדה שעד היום טרם נבדקו תביעות החוב של הנושים וממילא לא ניתן עדיין לקבוע מהי מצבת החובות האמיתית של החייבים, שהרי יתכן שחלק מן התביעות לא תאושרנה בסופו של יום.

12.כבר נפסק לא אחת כי:

"אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב." (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי (1993) - פורסם בנבו)

וכן:

"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר ... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ... אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). ... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת .." (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (2003) - פורסם בנבו.)

שיקולים אלה מטים את הכף במקרה דנן לטובת מתן ההפטר. ראוי לאפשר לחייבים, מקץ תשע שנים של הליך פש"ר, ובשים לב לגילם המבוגר, לפתוח דף חדש ולשקם את עצמם.

13.אשר על כן, ניתן לחייבים הפטר מותנה כמבוקש על ידם, כאשר ההפטר יהפוך לחלוט מייד לאחר שיופקד לקופת הכינוס סכום נוסף של 230,000 ₪, וזאת בנוסף לסכומים שהצטברו בו עד היום ובנוסף לסכום המצוי בידי הנאמנת. יש להפקיד את הסכום הנ"ל תוך 60 יום.

14.כמו כן, בנסיבות הענין אני סבור כי יש מקום להחליף את הנאמנת. הנושים הציעו לתפקיד את בא כוחו של אחד הנושים ואילו הכנ"ר הציע לתפקיד את עו"ד יניב אינסל. לטעמי, עדיף למנות במקרה דנן נאמן שאיננו קשור למי מבין הנושים, שכן כל שנותר לנאמן לבצע הוא בדיקת תביעות החוב של הנושים, ואם ימונה לתפקיד בא כוחו של אחד הנושים, הוא יהיה מנוע מטיפול בתביעת החוב של מרשו, מה שיצריך מינויו של בעל תפקיד נוסף.